קבלת שבת
ארון הספרים היהודי שייך לעם כולו, ואין לאף קבוצה בעם בעלות עליו או הבלעדיות לשומרו. החל מהתנ"ך והתלמוד, כתבי חכמים בהמשך, וכלה בסופרים והוגי הדעות בני ימינו.
על מדף אחד עומדים כתביהם הראשונים של אלה שהביאו לנו את תולדות העם מראשיתו ועד ביאליק, עגנון ועמוס עוז. אלה וכל מה שבאמצע הוא שלנו, של כולנו. הם, יחד עם שירת הלוויים שאנחנו יודעים שהייתה אבל לא יודעים את המנגינות, דרך שירת החזנות האשכנזית ופיוטי היהדות המזרח, ועד השירה המודרנית של חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין יוני רכטר מהווים את הקלסיקה המוזיקלית של העם היהודי.
כל אלה מהווים את המורשת היהודית. שהיא הבסיס המוסרי לקיומנו כעם שחי בארץ ישראל.
היומיום לעתים קרובות מפלג אותנו עד כדי עימותים קשים, אידיאולוגים, חברתיים, תרבותיים כלכליים ופוליטיים. זה אנושי, זה לגיטימי וזה קורה. ביומיום אנחנו מדברים על אנשים, מדברים על דברים, מעט מאוד על רעיונות או על מחשבות עמוקות יותר, וזה מטבעם של בני אנוש.
לכן קמה פה בתוכנו בבית הלל קבוצת אנשים משכבות גיל שונות, ובברכת הועד נולדה היוזמה להמשך רעיון של קבלות שבת ברוח של יהדות מתחדשת.
ביום שישי אחרון התקיימה קבלת השבת הראשונה, בה השתתפו מעל לשלושים משתתפים מפעוטים ועד סבים. המפגש נעשה בהנחיית אורית רוזנבליט שכנתנו ממטולה. אורית היא מרצה בנושאים של יהדות מתחדשת, בפורומים שונים ובמקביל לומדת רבנות רפורמית.
האירוע התקיים בבית העם ולא בבית הכנסת מסיבות שאין זה המקום לפרטם. פתחנו את הערב עם כעשרה משתתפים לדיון בפרשת השבוע, וכעבור כשעה המשכנו בקבלת השבת עם שירה עכשווית וגם קריאת קטעים מסורתיים. קידוש וברכות אישיות סגרו את הערב.
ללא ספק היו אלה רגעים של התעלות נפש שציינו למשתתפים את המעבר מחול לקודש.
ברצונם של היוזמים לקיים קבלת שבת לפחות פעם בחודש באותה מתכונת או דומה לה, יש פתיחות להקשיב ולקבל רעיונות נוספים. ומעל הכול מוזמנים כל אחת ואחד ליטול חלק בחוויה מיוחדת.
יוסף המרשלג
