אבא ארמין ז"ל אמא מרים -
סבא וסבתא היקרים, 

יכולנו להתחיל לכתוב ולספר זיכרונות
מהבית שלנו: היכן נולדנו, במה עסקנו.
את החגים, הריחות, חברי ילדות וחוויות
נעימות ויקרות שנשמור, נזכור ונתענג כל
פעם מחדש לספר.
אך אנו בוחרים להתחיל מההווה - מכאן
ועכשיו, מהמשפחה, מהילדים, מהנכדים
והנינים וגם מהחברים שלכולם השארתם
זיכרונות נעימים.     
התמונות והזיכרונות עוברים בראש.
המילים חקוקות שם. אנשים נזכרים בכם
וצוחקים, אך בו  בזמן דמעות מזילים. אתכם
לשכוח זה בלתי אפשרי - כל יום שעובר מגדיל את החלל שהותרתם. 
זכיתם בנכדים ונינים אבל יותר מכך הם זכו בכם. יצרתם עם כל אחד ואחת מהם קשר מיוחד, קיבלתם אותם בחיוך וממתק וגם בתקופות שהייתם חלשים מצאתם את הכוח לקום לקראתם. 
סבתא - האהבה שלך הייתה מאותם דברים קבועים שנתנו לנו כוח להמשיך.  
סבא - אתה גיבור שלנו ואנו זוכרים את מה שהבטחנו "לזכור ולא לשכוח"- להעביר הלאה כמו ירושה את סיפור חייך וניצחונך. אל תדאג סבא  נזכור ולא נשכח.  
אנו אומרים לכם להתראות ומבקשים שתשמרו עלינו מלמעלה. 
תנוחו על משכבכם בשלום ותמיד תסתכלו 
בגאווה ובחיוך רחב עלינו כי אתם אחראים לכך 
שיש לנו משפחה מדהימה ואנו גאים להיות 
חלק ממשפחתכם - 
חלק מדמכם ובשרכם - חלק מכם. 
אוהבים אתכם ומתגעגעים.

(נכתב ע"י אריה ויפית אברהם)