לוח מודעות

מתנ"ס מבואות החרמון
מציע "חוג לכל ילד"
חוגי ספורט בעלות
מינימלית לילדי כיתות
ד'-ה'
פרטים במדור מידע לתושב>
מ.א. מבואות החרמון
פעילות המתנ"ס
בנוסף-
חוג טניס במושב בית הלל
ביום ו' בשעה 10:00.
המעונינים נא לפנות לצח
במתנ"ס


 חוג פטאנק בהדרכת 
דובי שלנגר
ימי חמישי  ב 16:00
במגרש הפטאנק ליד 
הצרכניה.
פרטים במדור תרבות ופנאי
אירועי ספורט במושב

בשישי, 16.11 בשעה
16:45 קבלת שבת קהילתית
ליד בית העם.
פרטים במדור תרבות
ופנאי> אירועים במושב

ביום א', 18.11 סרט
במועדון המחלבה.
פרטים במדור תרבות
ופנאי> אירועים במושב>
מועדון הסרט הטוב.

בשבת 24.11 ב 10:00
יציאה לטיול משפחות 
ראשון לעונה.פרטים
במדור תרבות ופנאי>
אירועים במושב
במידה ומזג האוויר
לא יתאים הטיול ידחה.

הגיעו חיסוני שפעת 
למרפאה. בואו להתחסן!

אינדקס בעלי העסקים
ואנשי המקצוע במושב
בבניה.
יש לכם עסק / שירות/
עיסוק- ספרו לנו.
פרטים במדור קהילה 
וחינוך> עסקים במושב>
אינדקס עסקים.

לכל ממחזרי הבקבוקים:
הגיעו מים עד נפש!
אם אתם זורקים לכלוב
המיחזור בקבוקים מלאים,
אפילו חלקית, בנוזל
אי אפשר לפנות אותם
והבלגן חוגג.
אנא- רוקנו את הבקבוקים
לפני הכנסתם לכלוב.

פרויקט מסתרי אשפה
יוצא לדרך.
פרטים במדור מידע 
לתושב> פיתוח> מסתרי
פחי אשפה

חוג הפילטיס עם ג'ני
לבני 60+ (ללא תשלום)
עבר לימי רביעי בין 
השעות 08:30-09:30.


מעונינים בשילוט פרטי
לבית? ניתן לפנות 
למזכירות או למייל
orgilboa@gmail.com
לקבלת הצעה לשלט. 
(לא כולל התקנה).

לאחרונה אירע (שוב)
מקרה של הרעלת כלב
במושב. אנו מזכירים
שפיזור רעל שלא ע"י
אדם מורשה הוא עבירה
פלילית.
בעלי כלבים - אנא מנעו 
שוטטות כלבים.

הנחה של 5% בארנונה
למחזיקי תעודת משרת
מילואים פעיל.
פרטים במחלקת הגביה
מ.א. מבואות החרמון. 

שימו לב למדור חדש -
עסקים במושב 
(תחת קהילה וחינוך)
פרסום על עסקים 
ויזמויות. 
רוצים לפרסם?
שלחו מייל אל
orgilboa@gmail.com


הספרייה חזרה לפעילות
סדירה עם הרבה ספרים
חדשים.
ימים ד' ו ו' בין השעות
16:00-18:00


מרכז הסקווש החדש
פעיל. פרטים לגבי
תכנית המנויים למרכז-
במדור תרבות ופנאי> 
חוגים במושב.


האחריות לנושא 
הוטרינריה באזורנו
עברה למערך שירותי
וטרינריה של אשכול
גליל מזרחי.

ליצירת קשר אנא היכנסו לאתר
האינטרנט בכתובת 
 
Vet.eastgalil.org.il  
או בטלפון מוקד 24/7 
 8451*​


שי וייס החליף את דני
קוז'יקרו בתפקיד החצרן. 
לתיאומים בנושא פינוי גזם
נא לפנות אליו בטלפון
050-5299127

לכל מפני הגזם
אנא שימו לב שערימת
הגזם לא נמצאת מתחת
לקווי חשמל או טלפון
או במקום שאין גישה
נוחה למנוף.
בנוסף, אין לשים דשא,
קרטונים, שקיות או חלקי
מתכת בערימה.
הודעת המועצה על
מגבלות באיסוף גזם
במדור מוסדות> 
הודעות הוועד> איסוף גזם

 
בעקבות מקרים בהם אמבולנס
מד"א שהוזעק לישוב לא
מצא את הבית. אנו מבקשים
מכם:
* אנא העבירו אלינו שמות  
של משפחות שוכרים, ביחוד 
כאלה עם ילדים למייל
orgilboa@gmail.com
כדי שנוכל לעזור באיתור
אנשים במושב.
*בעת קריאת חירום רפואית
לאחר שחייגתם 101 למד"א
אנא התקשרו גם לדרור
קורלנדר 052-3385606.
הוא כונן של ארגון
איחוד והצלה ויש סיכוי
סביר שיגיע אליכם לפני
האמבולנס.

*במקרה של חשש לבטחונכם 
האישי אנו ממליצים לאחר 
הקריאה למשטרה (מוקד 100)
לדווח לרבש"צ דורון חובב
052-3791944.
אנו ממליצים ששני מספרי
הטלפון הנ"ל יהיו ברשימת
אנשי הקשר בטלפונים שלכם.

 
הג'ימבורי במושב פעיל
ושוקק חיים.
בשלב זה אין שעות 
קבועות.
מי שמעוניין להיכנס
נא לפנות לצוות האחראי.
פרטים במדור
קהילה וחינוך> ג'ימבורי

לצורך הנפקת אישור תושב
הנכם מתבקשים להדפיס
את טופס 1312 של 
רשות המיסים  ולהביא אותו
מלא למזכירות.
פרטים והורדה במדור
מידע לתושב


 פינוי הגזם:
בימי שני אחת לשבועיים.
התאריכים הבאים:
12.11, 26.11
אנו חוזרים ומבקשים
אנא הוציאו גזם רק סמוך 
למועד הפינוי, ואל תחסמו
מדרכות.
כמו כן יש להוציא גזם
ביתי בלבד ולא גזם מטעים.
לתאומים בנושא הפינוי
יש לפנות למזכירות.

פחי המיחזור הכתומים

יפונו כל שבועיים בימי שלישי
(בשבועות בהם מפונה הגזם)
אנא המנעו מהשארת 
אשפה ליד הפחים.
להנחיות שימוש בפחים
הכנסו למדור מידע לתושב>
מ.א. מבואות החרמון


בעקבות תופעה של
נסיעה מסוכנת של
אופנועים וטרקטורונים
לאורך החצבאני תוך
סיכון חיי אדם,
אנו מבקשים מכל מי 
שנתקל בתופעה, לצלם
את מספר הרישוי של
העבריינים ולדווח
לפקחי הנחלים:
עופר סיוון 050-7675153
גבי 050-7574451
במידה ואתם מרגישים
מאויימים, יש לפנות
לדורון חובב
052-3791944

הגיעו שוכרים חדשים?
הילדים חזרו הביתה?
אנא העבירו פרטי
התקשרות (טלפון ומייל)
למייל
orgilboa@gmail.com
לצרכי צוות החירום
וכדי שיוכלו לקבל
הודעות מושביות.


התושבים מתבקשים
להקפיד על פינוי קרטונים,
רהיטים וחפצים גדולים
לאתר המיחזור או לרמסה.
משכירי בתים מתבקשים
לדאוג שהדיירים לא
ישאירו פריטים על המדרכות
וליד פחי האשפה.


לכל המשכירים -
לפני שאתם חותמים על
הסכם שכירות
כדאי לבדוק
קצת רקע על הדיירים
החדשים.
לטובתכם ולטובת השכנים.
פרטים אצל דורון חובב

עקב מקרי כלבת באזור
התושבים מתבקשים
 *להקפיד על חיסון הכלבים
 *למנוע שוטטות כלבים
 *להדריך את הילדים
   להמנע ממגע עם בעלי
   חיים לא מוכרים.

צרכניית המושב
מרחיבה פעילות
שעות הפתיחה:
כל יום מראשון עד שבת
בין השעות 07:00 - 19:00

 
התושבים  מתבקשים להקפיד
לסגור את שער בית העלמין
כדי למנוע כניסת חיות
הפוגעות במערכות ההשקיה.


רוצים לדווח על מפגע סביבתי?
יש לכם תלונה, שאלה, בקשה?
ב-6911* - אייל יפה
המשרד לאיכות הסביבה

תקבלו מענה אנושי(!) 
לכל נושא רלוונטי. 
אפשר לפנות גם אל:
מועצה אזורית גליל עליון
משה שליט
טל. 050-5481178


 
 
 
 
 
 
 
 

 

חיפוש באתר

הצטרפות לרשימת תפוצה

לזכרו של חיים קוז'יקרו (1926-2006)

אני תוהה מהיכן להתחיל ולספר על האדם הגדול הזה. כנראה שהכי פשוט זה להתחיל מהסוף. כולנו נזכור את הפעם האחרונה בה פגשנו בו. את המילים האחרונות אותן החליף עימנו. באותו זמן, שבוע או שבועיים לפני הסוף, אז כבר ידע שהמצב לא טוב. אנחנו דאגנו מאוד. קיווינו לטוב. הוא רק ביקש שהכאבים ייפסקו. לכולנו דאג למצב הבריאות שלנו (ופחות לשלו). הוא עוד דאג לבדוק מה עם הלימודים, שב ושאל אם אנחנו אוכלים טוב. דאג לנו בחום, כמו תמיד. לאייל, שבזמן האחרון היה מוטרד מהלימודים- ייעץ לעשות את הטוב בעיניו- העיקר שילך עם ראשו זקוף, ויהיה שלם עם החלטותיו. הוא עוד היה מלא ברוח חיים וחיוניות. 

הוא נולד ב- 01/05/1926, יום הפועלים הבינלאומי, לטובה ודוד קוז'יקרו, ונקרא על שם סבתו, חיה. הוא היה הקטן מבין 9 אחים, בן למשפחה דתית. המשפחה התגוררה באותה תקופה בעיר דראבן שברומניה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה עוד היה בסה"כ נער צעיר, ילד, ונשלח עם המשפחה כולה לגטו בטולצ'ין שברומניה. משם הועברו מאוחר יותר לטרנסניסטריה. במחלת הטיפוס הקשה חלו רבים, גם הוא ובני משפחתו. אחדים מהם הוכנעו בידי המחלה ומתו.
במחנה הריכוז, עבד באיסוף סלעים לבניית מסילת רכבת, מאוחר יותר, מגיל 15 ולמשך 4 השנים הבאות, הועבר למחנה עבודה. חלק מבני משפחתו מתו באותה תקופה בטרנסניסטריה. 
בנקודה זו אני מניחה לעצמי לסטות לרגע, ולהזכיר אדם חשוב- את יעקב, אחד מאחיו הגדולים של חיים  אשר הצליח לשרוד את המלחמה, וממניעים ציוניים עלה לארץ ב-47, בתקופה הקודמת להקמת המדינה. עם עלייתו לארץ הוא התגייס ישירות לצבא, ונפל בקרבות מלחמת העצמאות- אירוע זה הטביע את חותמו על אם המשפחה למודת הסבל, ועל האחים עצמם.
לאחר המלחמה פגש חיים בבת הקהילה, הצעירה ממנו ב-10 שנים, רוזה ברביירו. לימים- אישתו לחיים. בני הזוג נישאו, ובשנת 1955 בא לעולם ילדם הבכור- דוד (דני). בשנת 1960, לאחר עיכובים מצד הממשלה הרומנית, עלו בני הזוג וילדם לישראל יחד עם אחיו הגדול של חיים, יצחק, ומשפחתו (לימים- מחברי בית הלל). הסוכנות היהודית יישבה את המשפחות בתחילה באילת. אך מאוחר יותר הם עברו לצפון הארץ, לאזור קריית שמונה- שם כבר התגוררו קרובי משפחה. חיים ורוזה קיבלו בית במושב בית הלל, והחלו לעבוד כשכירים במשקי התושבים בישוב ובמטע המשותף. עם הזמן הם קיבלו מהסוכנות גם בעלי חיים, ופנו לעסוק בחליבה, ולהקים רפת. במהלך שנותיו הראשונות בארץ חיים מימש את שירותו הצבאי בשמירות שותפות על היישוב. ב-1973 נולד בנם השני- אברהם (אבי).

חיים קוז'יקרו ז"ל, סבא שלי, חי עד גיל 80, ונפטר ב- 06/12/2006. חייו הוקדשו למשפחה, לעבודה, ולרעיון הציוני. במותו, חיים השאיר אחריו מורשת, ומנת כבוד עצומה- לאיש שנתן את כל כולו למטרות שהציבו החיים בדרכו. העלייה לארץ- לא הייתה עבורו דבר של מה בכך, וכל מי שזכה להכיר אותו ידע את זה. הוא עלה ממניעים ציוניים נטו. ניצול שואה ששאף להעניק למשפחתו מקום בטוח ומוגן לחיות ולגדול בו, איש שקיווה שאולי פה יזכו היהודים לשקט. והוא שאף להקדיש את חייו למען הארץ והעבודה פה- דבר שרבים מבני משפחתו שנספו בשואה לא זכו לעשות. והוא השקיע בכך את חייו. עד ימיו האחרונים הוא עבד ברפת, 2 חליבות, ולעיתים 3 בכל יום, בכל מצב ומזג אוויר, גם בימי מחלה קשים. את 2 בניו, גידל להיות חקלאים לכל דבר. גם אנחנו, הנכדים, הכרנו את סבא מאז ומתמיד כאיש עבודה- סוחב על גבו את חבילות החציר אל הרפת, נוסע על הטרקטור ברחבי המושב והשדות, מיילד את הפרות, ומגיע בערבים שפוף מעייפות, אך תמיד מצפה לפגוש בנו- הקרובים לו ביותר. תמיד משקיע ושואל על הבריאות, על הלימודים, על החברים. תמיד רוצה שנאכל טוב, (וכמה שיותר) כי בצעירותו הוא למד על בשרו את חוויית המחסור במזון. ולכן, לא ידענו לומר לו "לא". בחגים- הוא היה מרכז החגיגיות עבורנו- המפגש עימו בבית הכנסת, הדלקת הנרות המשותפת בחנוכה... השנה, בלעדיו, חנוכה כבר לא היה אותו דבר. החלל שהוא השאיר אחריו הורגש. האווירה השתנתה. זה לא היה עוד אותו יום חג.
הוא היה אדם צנוע- בגופו ובאופיו, אך היו בו כוח פיזי שקשה לתאר, ותעצומות נפש שאינם נחלתם של רבים. בין אם היה מודע לכך ובין אם לאו- הוא זכה להעביר את המורשת שלו לדורות הבאים- מורשת של מסירות, אהבה וכבוד לאהובים, ועבודה קשה למען המטרות החשובות בחיים.
קטע זה מוקדש לזכרו של אדם אהוב שיחסר לנו מאוד.

כתבה לזיכרו: נכדתו צילה